פרוייקט הגליל ההלניסטי

  • Map of Hellenistic sites in the Galilee and its surroundings

מיעוט המידע הארכיאולוגי, בפרט מהמרחב שלימים יהפוך להיות ליבו של הגליל היהודי, נובע ממספר סיבות. ראשית, הגליל ההלניסטי היה דליל מבחינה יישובית. שנית, באתרים רבים שרידי תקופה זו טושטשו בשל התיישבות מתמשכת אל תוך התקופות הרומית והביזנטית. ולבסוף, בלא מעט מקרים החפירות הארכיאולוגיות לא העמיקו עד השכבה ההלניסטית. בניסיון להתמודד עם פערי המידע ועם השאלות דלעיל החל לפני שנתיים באוניברסיטה העברית מחקר שכותרתו "פרויקט הגליל ההלניסטי". מטרת המחקר היא ללמוד את התרבות החומרית של האזור, את דפוסי ההתיישבות, ענפי הכלכלה ומעל לכל לנסות ולשפוך אור על זהותה האתנית והדתית של האוכלוסייה.

הפרויקט מבוסס על שני מחקרי שדה המשלימים זה את זה: הראשון כולל סקר ארכיאולוגי ברצועה לרוחב הגליל התחתון, ממישור חוף עכו במערב, דרך הבקעות הגדולות במרכז ועד לחופי הכנרת במזרח. מטרת הסקר היא לבחון את משך ודפוסי ההתיישבות באתרי התקופה ההלניסטית ולעמוד על הבדלים בתרבות החומרית בין אתרים במערב הגליל לאלו שבמזרחו. הצלע השניה של המחקר היא חפירה נרחבת באתר הלניסטי במטרה לאפיין את התרבות החומרית, את שיטות וחומרי הבניה, תכניות בתי המגורים, אספקת המים, קשרי המסחר, וכן לעמוד על הטיפולוגיה והכרונולוגיה של הממצא קטן ובעיקר של כלי החרס. כאתר מבחן נבחרה ח'רבת אל-עיכה הממוקמת על פסגה גבוהה החולשת על בקעת ארבל ועל עין חיטין שלמרגלותיה. האתר נסקר לפני כעשור במסגרת סקר הגליל המזרחי והממצא העשיר שהיה כולו הלניסטי, ללא חומר מאוחר יותר, הצביע על הפוטנציאל של חפירה במקום. שכן, נראה כי השכבה ההלניסטית מצויה ישירות מתחת לפני השטח, ללא כיסוי של שכבות מאוחרות. פוטנציאל זה אושש בחפירת הצלה קטנה שנערכה במקום ב- 2012 בעקבות פגיעה בשולי האתר. האתר מחובר בדרום באוכף לרמה עליה יושבת קרני חיטין ומשלש הרוחות האחרות הוא מוגן על ידי מדרונות תלולים. בקטעים אחדים סביבו יש שרידים של מה שנראה כחומה היקפית.

A bronze incense shovel from area E (Tal Rogovski)

excavations in the storae room

בשטח השני שבדרום האתר נחפרו שרידי בית מגורים ממנו נחשפו עד כה שלשה חדרי מגורים סביב חצר ובה מספר מתקנים. בחלק מן הקירות ניתן להבחין בטכניקת ה"בניה בתיבות" המוכרת מן החוף הפיניקי. בטכניקה זו מוצבות אבני גזית גדולות במרווחים והחלל שביניהן ממולא באבני שדה. למרבה העניין, בבית המגורים הנדבכים התחתונים היו בנויים בטכניקה זו ומגובה של כמטר ומעלה הבניה הושלמה בלבני בוץ מיובשות. הממצא על רצפות המבנה היה עשיר ביותר וכלל מגוון גדול של כלי חרס לרפאות, בעיקר מקומיים אך גם מיובאים, נרות חרס, כלי אבן לטחינה ולכתישה, וממצאי מתכת כגון קערת נחושת תמימה. השלמת חשיפתו של מבנה זה תהווה תרומה משמעותית שכן עד היום כמעט ולא נחשפו בגליל התחתון מבני מגורים מתקופה זו שניתן לעמוד על תכניתם. 

המידע ההיסטורי והארכיאולוגי על הגליל בתקופה ההלניסטית מצומצם ביותר. יש בידינו רק ידיעות היסטוריות בודדות לכל התקופה שבין הכיבוש האשורי במאה הח' ועד לכיבוש הרומי במאה הא' לפסה"נ ורק בחפירות בודדות נחשפו שכבות ישוב מתקופה זו. כתוצאה מכך נותרות שאלות מפתח ללא מענה: מי היו תושבי האזור בתקופה זו? מה הייתה שפתם? האם הישוב היהודי שפרח בגליל בתקופה הרומית הקדומה התפתח מתוך הישוב של התקופה הקודמת? על מה התבססה כלכלת האוכלוסייה? האם האזור היה חשוף למסחר ולהשפעות תרבותיות, ובמידה וכן מהיכן? מן החוף הפיניקי? מעבר הירדן? מן השומרון? שאלות אלו חשובות להבנת תנועות שהתפתחו בגליל בתקופה הבאה ושהייתה להן השפעה היסטורית מכרעת ובראשן הנצרות הקדומה ויהדות חז"ל.

map of Hellenistic period sites in galilee, which were surveyed by our team

general view of the site

עונת החפירות הראשונה נערכה באוגוסט 2015 ובמסגרתה נפתחו שני שטחי חפירה בניהולם של רועי צבר ויולי גחט. בשטח הראשון, בנקודה הגבוהה באתר, נחשפו שרידי מבנה מאסיבי ורבוע שאורך צלעותיו כ- 7 מ'. על סמך תכניתו, מיקומו וקירותיו העבים נראה כי מדובר במגדל. המגדל נבנה אל תוך מבנה קדום יותר ולמעשה ביטל אותו. על סמך הממצא הקטן נראה כי שני המבנים קרובים בזמנם ושניהם שייכים לתקופה ההלניסטית. לעת עתה רק חלק מן המבנה הקדום נחפר. המבנה הוקם על מסלע בזלת שסותת ופולס למשעי. בחלקו המערבי נחשף צמד אומנות בנויות גזית וביניהן מֽפתח של כשני מטר, ששימש כנראה כמעבר לחלל שניצב במקום בו הוקם אחר כך המגדל. בניצב ומדרום לאומנות הללו יש עוד צמד אומנות, גם כן עם מֽפתח של כשני מטר ביניהן. אומנות ומפתחים כאלה אינם אופייניים לבתי מגורים ויתכן שלפנינו שרידים למבנה בעל אופי ציבורי. ריכוז ממצאים לא שגרתיים במבנה רומז גם הוא על אופיו המיוחד. אלו כוללים מחתה מברונזה עם ידית מעוצבת בצורת ראש ברווז; קערה עשויה בדפוס ועליה תבליט ובו, לסירוגין, דמויות נשיות מנגנות בנבל ודמויות מכונפות הנושאות מטען כלשהו; ואונגנטריום – כלי קיבול קטן ומסוגנן ששימש לנוזלים יקרים.

vessels in storage room

כשלושים מ' מדרום למבנה זה, נחשף מחסן צר וארוך. רצפת המחסן לא פולסה והבנאים השאירו את הסלע בצורתו הטבעית כדי להשתמש בשקעים ובמגרעות להצבת כלי אגירה גדולים. המחסן, שחרב בשרפה, נמצא גדוש בשפע של כלי בית ואגירה, רובם ככולם לרפאות. בממצא קערות דגים גדולות מחופות שחור ואדום, סירי בישול, פכים, קנקנים מקומיים וריכוז יוצא דופן של אמפורות יין מיובאות מאיים בים האיגאי. סך הכל נמנו בחדר זה ארבעים ושלוש אמפורות; כחציים מרודוס וחציים מקוס. ריכוז כה גדול של אמפורות מפתיע לאור העובדה שמדובר באתר כפרי ובעיקר לנוכח המרחק מן החוף העולה על 40 קמ'. מכל מקום, בחלק מן האמפורות נמצאו שרידי תבואה וקטניות מפוחמות ומסתבר כי לפחות חלקם היו כאן בשימוש משני. החותמות היווניות שעל ידיות האמפורות הרודיות מספקות לנו תיארוך של שנת היצור. עיבוד החומר טרם הסתיים אך נראה כי המחסן חרב במחצית השניה של המאה הב' לפנה"ס. עוד ממצאים יוצאי דופן בחדר זה הם מראה מעוטרת מברונזה, ופטיש גדול מברזל שמשקלו כחמישה קילוגרם.

A copper bowl from area F (Tal Rogovski)

לסיכום, עונת החפירות הראשונה העלתה ממצא עשיר עם פוטנציאל גדול להבהרת שאלות הנוגעות לגליל ההלניסטי: קרוב לשמונים כלי חרס לרפאות המלמדים על כלכלה, קשרי מסחר ואף על ענפי החקלאות בסביבות האתר. עשרות רבות של מטבעות היכולים ללמד על המיטבעות הדומיננטיות וזיקות פוליטיות באזור בתקופה ההלניסטית; מגוון מיוחד של ממצא כלי ברזל, נחושת וברונזה; וכמות גדולה של ממצא ארכיאו-זיאולוגי היכול ללמד על צריכת הבשר של האוכלוסיה המקומית. בכל מקום שנעצנו את המעדר בקרקע, הגענו ישירות לסביבות אמצע המאה השנייה לפני הספירה, ללא שכבות מאוחרות יותר. למרבה העניין, ברוב המקומות גם ללא שכבות קדומות יותר ובאזורים שחפרנו נראה שההתיישבות התקיימה למשך כמה דורות, לכל היותר. נראה שהאתר ניטש בפתאומיות, ולפי סימני שריפה במקומות אחדים, אולי בעקבות חורבן אלים. התושבים השאירו בבתים את תכולתם כולל כל כלי הבית וחפצים יקרי ערך, ולא שבו לאוספם. בשאלת זהות האוכלוסיה המקומית יש להצביע על קשרי המסחר האמיצים עם החוף הפיניקי, דרכו היו חייבים להגיע כלי היבוא הרבים שבאתר. הממצא האתנו-ארכיאולוגי מועט ולמרות שאין בידינו ממצאים חד-משמעיים (כגון צלמיות פולחן) נראה שהממצא רומז לאוכלוסייה פגאנית. אם השערה זו נכונה, הדבר יכול להסביר את חורבנו של האתר במחצית השנייה של המאה השנייה לפנה"ס, תקופה בה החלה הממלכה החשמונאית להתפשט לצפונה של ארץ ישראל. יש לקוות שבעונות החפירה הבאות נצליח לענות על שאלות אלו ביתר בהירות.